Racial discourse and genetics

Medieval European Jews who redeemed Beta Israeli captives made no remarks about their physical appearance. ^[1] However, with the advent of scientific racism in the late 19th Century it became commonplace for modern observers to identify physical "Jewish" features in Beta Israelies. Henry Aaron Stern‏, a German Jew who joined the Church's Ministry Among Jewish People and was sent as a missionary to Abyssinia in 1859, has remarked that: "In physiognomy, most of the Falashas bear striking traces of their Semitic origin. Among the first group we saw at Gondar there were some whose Jewish features no one could have mistaken, who had ever seen the descendants of Abraham either in London or Berlin. Their complexion is a shade paler than that of the Abyssinians, and their eyes, although black and sparkling, are not so disproportionately large as those which characteristically mark the other occupants of the land." ^[2] Similar remarks were made by Dr. Jacques Faitlovitch, ^[3] Aaron Zeev Aescoly, Jewish Agency workers Yehuda Azrieli and Shaul Meizlish, Rabbi David Chelouche and even Nathan Shapiro, president of the AAEJ, as late as 1985. ^[4]

^[5]

The racial discourse about the origin of the Beta Israel played a dominant role in the debate regarding their immigration to Israel. In November 14 1934, the executive branch of the World Zionist Organization has turned down the request of Jacques Faitlovitch to bring the Ethiopian Jews to the Land of Israel. Arthur Ruppin, then head of the Zionist executive, claimed that the Ethiopians were “Niggers, who came to Judaism by force of the sword in the sixth century B.C. They have no blood connection to the Jews. […] [Therefore] their number in Palestine should not be increased.” ^[6] As Ruppin viewed the "Jewish race" as a subclade of white Indo-Germanic races, he ruled out their racial connection to the Jews of Ethiopia. ^[6] In a 1942 document Ruppin further classified Faitlovitch himself to the “Aschkenasisch-Negroider” type, one of eight types of the Jewish race supposedly distinguishable by the shape of the nose. ^[7] Israeli Prime Minister Golda Meir has opposed the aliyah of Beta Israel to Israel in 1969, arguing “Don’t we have enough problems? What do we need these blacks for?”. ^{[8] [9] [10]} Chief Rabbi Yitzhak Nissim has objected a mission to assist Beta Israeli communities in 1957, with the sharp exclamation: "Who needs those blacks?". ^[11] A 1973 report composed at the Immigrant Absorption Ministry has asserted that the dark skin color of Ethiopian Jews is likely to cause problems with their integration into Israeli society, thereby "supplying plentiful material for hostile elements in the international community to increase anti-Israeli incitement by blaming it in "racism", as well as discrimination, religious coercion, etc." ^[12]

Self-perception

Like other ethnic groups in northern Ethiopia, the Beta Israel view their own skin color as reddish-brown ('qeyy' in Amharic), whereas a black ('tequr') skin color is attributed to low status groups used as slaves. ^[4] Both the Beta Israel and their Christian neighbours share the view that they are descendants of the people of Israel who have immigrated to the horn of Africa in Biblical times, and have intermarried with the local population to some extent.

According to Rabbinical Halakha, the children of a mother who is not living in accordance with Jewish law, or has even converted to another religion, are still recognized as Jews, as their mother is "a Gentile by virtue of her acts, but a Jew by her birth/history". ^[13] However, according to Haymanot (Beta Israeli code of law), being a Jew necessarily means observing Jewish law, and thus a Jew who has ceased to practice Jewish law (notbaly dietary laws or Shabbat observance) ceases to be a Jew until he undergoes a ritual process of conversion in order to return to Judaism. Until then he is excommunicated and his descendants are not recognized as Jews. Thus, while biological ancestry plays a role in the Jewish identity of non-practicing Jews according to Rabbinical Halakha, it plays no such role according to Beta Israeli code of law.

Genetics

"A lack of a common genetic origin does not refute the Jewish identity, just as Jewish genetic markers do not establish the Jewish identity of a community which is not recognized as a Jewish community according to Halacha". ^[14]

"Jewishness is not a matter of DNA. Nor can DNA be used to disprove or prove and individual's or group's Jewishness." ^[15]

Kaplan2006: http://dx.doi.org/10.1080/13504630600823668 ^[16]

^[17]

http://dx.doi.org/10.1016/j.ajic.2010.12.016

Hebrew Reference A

עדויות אלה השתלבו בשיח ה מדעי וה פסבדו-מדעי ב אירופה של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, במסגרתו זיהו אנתרופולוגים וחוקרי תורת הגזע פנוטיפים שחורים בגזע היהודי ופנוטיפים יהודיים בשבטים שונים ב אפריקה. ^{[5] [4]} ב מזרח אפריקה האיטלקית הוחלו חוקי הגזע באיטליה על יהודי אתיופיה, מיד עם קבלתם. בשנת 1940 חוסלו 44 מראשי העדה היהודית, שהואשמו ב בגידה וב המרדה. ^[18] בשנת 1941 הגיעו פקודות מ רומא להוציא לפועל את התוכניות להשמדת יהודי אתיופיה, אך תבוסת איטליה לבריטים ב קרן אפריקה מנעה את מימוש ההוראות. ^[19]

החוקר אהרן אשׁכֹּלי מביא בספרו משנת 1943 עדות של בן העדה אברהם בן מאיר, לפיה בן פלאשה מסוגל לזהות את אחיו לעדה לפי תווי פניו, דהיינו לפי אפו המבדיל אותו מחבשים שאינם יהודים. ^[20] הדמיון החזותי וה תורשתי בין יהודי אתיופיה לשאר תפוצות היהדות צוינו על ידי רבנים ו עסקנים ב מחלוקת המתמשכת על מוצאם היהודי וזכאותם ל עלייה לפי חוק השבות. ^[4] בשנת 1973 התפרסם דין וחשבון שחיבר ד"ר יוסף ליטבק מ משרד הקליטה, על בסיס מחקרים שמסקנותיהם הופרכו מאז:

Error: No text given for quotation (or equals sign used in the actual argument to an unnamed parameter)

לאחר שנבחר מנחם בגין לתפקיד ראש ממשלת ישראל פסק הלה שדו"ח ליטבק הוא "עוד מסמך אופייני לתקופת מפא"י" והורה לגנזו "במקום שצעירים לא יוכלו לקרוא אותו". ^[23]

ככלל, שאלת הזיקה התורשתית בין תפוצות העם היהודי מעוררת עניין חריג בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות. ^[24] במקרה של בני שבט ה למבה ( Lemba) ב דרום אפריקה וקהילת בני ישראל ב הודו, השפיעה קיומה של אסמכתא מדעית לדמיון תורשתי בינם לבין עם ישראל על גיבוש זהותם ו הגדרתם העצמית למול שכניהם. ^[5] הבדל מהותי בין בני הלמבה לבני ביתא ישראל הוא התיעוד ההיסטורי הממושך של מנהגיהם היהודיים של בני ביתא ישראל, הקודם במאות שנים להתפתחות תורת הגזע באירופה. ^[5]

Hebrew Reference B

העמים ה חבשים היושבים בצפון הרמה האתיופית מזהים את צבע עורם כ אדום ("קאי") - חום ("טעים") ולא כ שחור ("טוקור"). הכינויים שחורים ו כושים מיוחס בפיהם לתושבי דרום-אתיופיה ונחשב לכינוי גנאי היות שהוא מזוהה עם עבדות. ^[4] ממצאים ראשוניים מתחום ה גנטיקה האבולוציונית האנושית מצביעים על קרבה תורשתית ניכרת בין קבוצות אוכלוסייה שונות בצפון אתיופיה לבין קבוצות אוכלוסייה שונות ב מזרח התיכון.‏‏ ^{[25] [26]} נטען כי התרחשה הגירה אנושית דו-סטרית על פני שני נתיבים - האחד דרך מצרים ו סודאן והאחר דרך חצי האי ערב ועל פני מיצרי באב אל מנדב. ^[27]‏‏ ^[26] ההגירה החוזרת ונשנית המוצעת תואמת את התיעוד ההיסטורי של מאבקים וקשרי מסחר בין ממלכות שהשתרעו משני עברי המיצרים, כגון סבא ו אקסום. ^{[25] [27]} [[קובץ:Boxwood Buxus sempervirens var. arborescens Bark Closeup 1825px.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גזע בוקסוס ירוק עד, המזוהה לפי חלק מהחוקרים עם עץ ה אשכרוע. לפי רבי ישמעאל,‏‏ ^[28] גוון העור של יהודי ארץ ישראל בתקופת ה תנאים היה דומה לאשכרוע - "לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים".]] המחקרים הספורים שנעשו עד כה השתמשו בשיטות שונות ובמדדים כמותיים שונים לאומדן הקירבה התורשתית בין האוכלוסיות ש נדגמו,‏‏ ^[29] מדידה שמהימנותה מוטלת בספק משנת 2006 מכיוון ש מובהקותה הסטטיסטית לא נבדקה כהלכה.‏‏ ^[30] ב מאמר המדעי משנת 2005 פורסמו תוצאות בחינה תורשתית השוואתית של 898 נבדקים שנדגמו מתוך עשרים ואחת קבוצות אוכלוסייה שונות.‏‏ מן הממצאים עולה כי הן יהודי אתיופיה והן שכניהם הלא-יהודיים קרובים מבחינה תורשתית ליוצאי המזרח התיכון, במידה העולה על הקירבה התורשתית בין יהודי אתיופיה לשכניהם הלא-יהודים. על בסיס ממצאים אלה הציעו מחברי המאמר כי קיים מרכיב לא- אפריקני במטען התורשתי של יהודי אתיופיה. ^[26] המחברים הציעו עוד כי עבדים מקומיים עברו גיור על פי דיני עבד כנעני והצטרפו לקהילה היהודית, בעוד שיהודים מהקהילה אולצו להתנצר בתקופת האינקוויזיציה האתיופית. ^[26] מנגד, במחקר מקיף שפורסם בשנת 2010, בהתבסס על חלק גדול יותר מהמטען התורשתי של 1,287 נבדקים, נמצא כי הדימיון התורשתי של 13 הנבדקים היהודיים מאתיופיה ל-21 הנבדקים לא-יהודיים מאתיופיה גדול מהדימיון התורשתי שלהם לנבדקים היהודיים מתפוצות אחרות. ^[31] זאת בעוד רוב הקהילות היהודיות האחרות שנדגמו במחקר הפגינו דימיון תורשתי רב יותר בינן לבין עצמן מאשר לאוכלוסיות הלא-יהודיות בתוכן הן חיו. הנבדקים היהודיים והלא-יהודיים מאתיופיה הפגינו דימיון תורשתי רב יותר לנבדקים ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה מאשר לנבדקים כהי עור ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה (מעממי בנטו, יורובה, מנדינקה, סן ו פיגמים). ^[32] גם במחקר זה, בדומה לקודמיו, לא חושבה המובהקות הסטטיסטית של הממצאים. ככלל, שאלת הזיקה התורשתית בין תפוצות העם היהודי מעוררת עניין חריג בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות.^{[[#cite_note-FOOTNOTEKahn_SM,_[http://dx.doi.org/10.1007/s11013-005-7424-5_'''The_multiple_meanings_of_Jewish_genes'''],_Cult_Med_Psychiatry._2005_Jun;29(2):179-92,_'"`UNIQ--templatestyles-0000002F-QINU`"'[[PMID_(identifier)|PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16249949_16249949]-33|[33]]]} נכון להיום לא פורסמו סקירות מדעיות ( review articles) המסכמות את ממצאי המחקרים הקיימים בנושא, כי אם מאמרים סוציולוגיים הבוחנים את העניין הציבורי העצום בממצאים אלה. ^{[34][[#cite_note-FOOTNOTEParfitt_T,_Egorova_Y.,_[http://dx.doi.org/10.1007/s11013-005-7425-4_'''Genetics,_history,_and_identity:_the_case_of_the_Bene_Israel_and_the_Lemba'''],_Cult_Med_Psychiatry._2005_Jun;29(2):193-224_'"`UNIQ--templatestyles-00000033-QINU`"'[[PMID_(identifier)|PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16249950_16249950]-35|[35]]]} הממצאים הראשוניים הקיימים מתיישבים עם ההשערה כי מוצא העדה בתושבי ממלכות ישראל ויהודה שנדדו דרומה במספר גלי הגירה, אך רחוקים מלהוכיח השערה זו. בפרט, לא ניתן לקבוע בשיטות הגנטיות הקיימות את טיב האמונה הדתית של נושאי המטען התורשתי המזרח-תיכוני לאורך הדורות. עם זאת, הממצאים הראשוניים הקיימים אינם מתיישבים עם ההשערה שהועלתה בעבר, לפיה מוצאם של יהודי אתיופיה בשבט אפריקאי שהתגייר. ^{[34] [34]}

לסיכום, על אף העניין החריג שמגלים רבים מבני העם היהודי בנוגע לקרבה התורשתית בין קהילותיו, המחקר המדעי בנושא מצוי עדיין בחיתוליו. בכל המחקרים התורשתיים שבוצעו עד כה בנבדקים אנושיים, המרחק התורשתי הממוצע בין קבוצות ה מדגם השונות שנבדקו היה קטן בהרבה מה שונות התורשתית שנמצאה בתוך כל קבוצת מדגם. לכן אין משמעות תפקודית לקרבה התורשתית המדווחת בין קבוצות האוכלוסייה השונות. עשויה להיות חשיבות רפואית רבה להבדלים בתפוצת מחלות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, המיוחסים להבדלים תורשתיים נקודתיים העשויים להתפשט באוכלוסייה כתוצאה מתופעות סחף גנטי. סרקומת קפוסי למשל מתפרצת אצל גברים זקנים ממוצא איטלקי או יהודי ושכיחה במיוחד בקרב יהודים יוצאי מרוקו, ^[36] אך כמעט שלא נמצאה בקרב יהודים יוצאי אתיופיה.^{[[#cite_note-FOOTNOTEGrossman_Z,_Iscovich_J,_Schwartz_F,_Azizi_E,_Klepfish_A,_Schattner_A,_Sarid_R,_[http://www.mayoclinicproceedings.com/inside.asp?AID=171_'''Absence_of_Kaposi_sarcoma_among_Ethiopian_immigrants_to_Israel_despite_high_seroprevalence_of_human_herpesvirus_8.'''],_Mayo_Clin_Proc._2002_Sep;77(9):905-9._'"`UNIQ--templatestyles-00000038-QINU`"'[[PMID_(identifier)|PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12233922_12233922]-37|[37]]]} ממצא זה מתיישב עם ההשערה כי הנטייה התורשתית ללקות בסרקומת קפוסי הגיעה לעם היהודי תחת הכיבוש הרומי או בעקבותיו, ולא התפשטה לתפוצות יהודיות שלא נכבשו על ידי הרומאים. איתור היסוד התורשתי להבדל בתפוצת המחלה עשוי לסייע בפיתוח שיטות להתמודדות עם ה נגיף המחולל אותה. ^[34] כמו כן מחלת HIVAN‏‏ ^[38] מופיעה בשכיחות גבוהה בעמים שונים ב אפריקה וכן באוכלוסיות ממוצא אפריקאי כדוגמת אמריקאים אפריקאים. ^[39] לעומת זאת, בקרב ביתא ישראל מופיעה המחלה בשכיחות דומה לזו שבאוכלוסייה הכללית בישראל. ^[40] ממצא זה תומך בהשערה כי גיור אוכלוסיית אפריקה היה מקור משני לכל היותר להתרחבות קהילת ביתא ישראל. ^{[34] [34]}

Hebrew Reference C

שאלת הדמיון התורשתי בין יהודים המתגוררים בקהילות שונות ברחבי העולם מעוררת עניין רב בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות, בייחוד לאור ההבדלים החזותיים והתרבותיים בין יהודים מארצות שונות. ^{[24] [4]} עוד בשלהי המאה ה-19 זיהו אנתרופולוגים וחוקרי תורת הגזע פנוטיפים שחורים בגזע היהודי ופנוטיפים יהודיים בשבטים שונים ב אפריקה, כחלק מהשיח ה מדעי וה פסבדו-מדעי ב אירופה. ^{[5] [4]} קיבוץ הגלויות שחל עם הקמת מדינת ישראל הקל על מציאת הבסיס התורשתי למחלות נדירות השכיחות יותר אצל יהודים. לשם כך הקים פרופ' ריצ'רד גודמן את המאגר הגנטי הישראלי הלאומי, המכיל כיום מידע על למעלה מאלף נבדקים, ילידי ארצות שונות. ^[41] מחקרים ב גנטיקה אבולוציונית אנושית שהחלו להתפרסם ב שלהי שנות התשעים של המאה העשרים בחנו את הדמיון התורשתי בין יהודים מתפוצות שונות, על סמך מקטעים קטנים על כרומוזום Y או הגנום המיטוכונדריאלי של מספר נבדקים שנדגמו מכל קבוצות אוכלוסייה. כרומוזום Y עובר מאב לבנו ולכן מעיד על השושלת האבהית של הנבדק, ואילו גנום מיטוכונדריאלי עובר מהאם לצאצאיה ולכן מעיד על השושלת האמהית של הנבדק/ת.

במאמר משנת 1997 נטען כי סממן תורשתי מסוים בכרומוזום Y שכיח באופן חריג בקרב כהנים יהודיים בימינו, ללא קשר לארץ מוצאם. ^[42] לטענת החוקרים, ממצא זה מעיד כי רבים מהכהנים חולקים אב קדמון משותף שחי לפני אלפיים עד שלושת אלפים שנה, כלומר בערך בזמן חורבן ממלכת יהודה בידי ה בבלים. ^[43] מחקרים מקיפים יותר העלו כי אותו מאפיין תורשתי "כוהני" שכיח גם בקרב אוכלוסיות לא-יהודיות במזרח התיכון, ומוצאו באב קדמון משותף שחי לפני 3.5 ± 18.5 אלפי שנים. ^{[44] [45]} כך למשל נמצא המאפיין התורשתי הלז בקרב כשליש מהנבדקים מ תימן, כרבע מהנבדקים מ עומאן וכחמישית מהנבדקים מה נגב, מ עיראק ומ כורדיסטן, כולם לא יהודיים. ממצאים אלה מעידים כי המאפיין התורשתי "הכוהני" קדום באלפי שנים מהעם היהודי עצמו, והימצאו או היעדרו אינם מעידים כשלעצמם על מוצאו הכהני של הנבדק, או אפילו על יהדותו. ^[46]

במחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2000 נדגמו מקטעים מ כרומוזום Y של 336 זכרים יהודים משבע תפוצות שונות, לצד 1,035 זכרים לא-יהודיים מ-22 קבוצות אוכלוסייה. ^[47] לטענת החוקרים, הדמיון התורשתי שנמצא בין הנבדקים היהודיים מן הגלויות השונות תומך באפשרות כי מקורן באוכלוסייה ישראלית (Israelite population) משותפת שחוותה הסתעפות גאוגרפית ובעקבותיה – התפתחות עצמאית. ^[48]

במחקר משנת 2001 שנערך על ידי פרופ' אריאלה אופנהיים מ האוניברסיטה העברית ועמיתיה, נדגמו מקטעים מ כרומוזום Y של 526 נבדקים המייצגים שש אוכלוסיות מזרח תיכוניות ( אשכנזים, ספרדים, יהודים ישראליים ממוצא כורדי, כורדים מוסלמיים, ערבים מוסלמיים מ ישראל ומ הרשות הפלסטינית ו בדואים מן הנגב). ^[49] המחקר בדק את הדמיון התורשתי בין הקבוצות הנבדקות במטרה למצוא האם יהודי ספרד ו יהודי אשכנז הם בני אותו עם קדום. אחת ממסקנות המחקר הייתה כי יש דמיון רב בין כרומוזום Y של יהודים ממוצא כורדי, ספרדי ואשכנזי. החוקרים העריכו כי השינויים בכרומוזום בקרב האשכנזים עשויים להיות תוצאה של התבוללות בקנה מידה קטן עם הסביבה האירופית. כמו כן הראה המחקר על קרבה תורשתית בין היהודים לבין הערבים מישראל ומהרשות הפלסטינית.

בשנת 2008 דווח כי מוטציות השכיחות בגנום המיטוכונדריאלי של נבדקים משבטים ברברים ב צפון אפריקה אינן מאותרות כלל אצל נבדקים מ יהדות צפון אפריקה. זאת אף כי ידוע על התגיירותם של מספר שבטים לפני עליית האסלאם. ממצא זה מחליש את הסברה כי יהדות צפון אפריקה גדלה באופן משמעותי הודות להתייהדות המונית, או לנישואי תערובת בין יהודים לבין ערבים או ברברים מצפון אפריקה. ^[50]

שני מחקרים רחבי-היקף שהתפרסמו ביוני 2010 דיווחו על מידה גבוהה של דמיון תורשתי בין קהילות יהודיות מארצות שונות באירופה, באסיה, באפריקה וחצי האי ערב.^{[[#cite_note-FOOTNOTEAtzmon,_G.,_et_al.,_[http://www.cell.com/AJHG/abstract/S0002-9297(10)00246-6_'''Abraham's_Children_in_the_Genome_Era:_Major_Jewish_Diaspora_Populations_Comprise_Distinct_Genetic_Clusters_with_Shared_Middle_Eastern_Ancestry.''']_The_American_Journal_of_Human_Genetics._86(6):_p._850–859._'"`UNIQ--templatestyles-0000004E-QINU`"'[[PMID_(identifier)|PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20560205_20560205]-51|[51]]] [52] [53] [54] [55]} ממצאים אלה תומכים בסברה כי מידת ההתבוללות של יהודים עם לא-יהודים הייתה משנית למדי בהשוואה לקשרי החיתון בין יהודים לבין עצמם, בתוך הקהילה ועם קהילות יהודיות מארצות אחרות. באחד המחקרים נטען עוד, כי כתוצאה מקשרי חיתון חוזרים ונשנים בין אותן שושלות יהודיות, מידת הדמיון התורשתי בין שני יהודים זרים זה לזה דומה לזו של שני בני דודים מדרגה חמישית באוכלוסייה שאינה מתחתנת בתוך המשפחה. ^[34] מידה גבוהה במיוחד של דמיון תורשתי בין בני הקהילה נמדדה בקרב יהודים מאיראן ומעיראק, קהילות שנפרדו מ יהדות אירופה ומ יהדות סוריה לפני כ- 100-150 דורות. ^[34] לאור זאת הציעו החוקרים כי ה גיורים ההמוניים ב תקופה ההלניסטית וה רומית של ארץ ישראל הביאו לשינוי משמעותי במטען התורשתי של ששת מיליון היהודים שחיו בתחומי הקיסרות הרומית. ^[34]

מחקרים אלו ואחרים תומכים בתפיסה המסורתית, שלפיה קהילות היהודים בעולם מקורן באוכלוסיות ישראליות קדומות שהוגלו. בעיתונות מצוטטים מחקרים כעין אלה כהפרכה לתאוריות שלפיהן רבים מיהודי העולם מקורם בגויים שקיבלו על עצמם את ה יהדות בתהליך של גיור המוני, כמו במקרה הידוע של ה כוזרים. ^{[56] [57] [58] [59]} אף כי ייתכן שקבוצות כמו הכוזרים התבוללו בקבוצות יהודיות שונות – במקרה של הכוזרים, ב יהדות אשכנז – השפעתם על המטען התורשתי הזכרי של נבדקים אשכנזיים כיום נמוכה למדי. ^{[60] [48]} ראוי לציין כי הממצאים המתפרסמים בספרות המדעית עודם ראשוניים, וניתן להעניק להם פרשנות שונה בתכלית מזו המצוטטת בציבור הרחב. ^[61] נטען כי עצם קיומה של אסמכתא מדעית לדמיון תורשתי לעם ישראל השפיע על גיבוש זהותם של בני שבט ה למבה ושל קהילת בני ישראל ב הודו, כמו גם על הגדרתם העצמית למול שכניהם. ^[5]

Faulty Section

Parts of this section (those related to opposing findings published in the scientific literature later than 2002 (e.g. [62] [63] [64] [65] [66] [67]) ) need to be updated. Please help update this section to reflect recent events or newly available information. (September 2010)

A 1999 study by Lucotte and Smets studied the DNA of 38 unrelated Beta Israel males living in Israel and 104 Ethiopians living in regions located north of Addis Ababa and concluded that "the distinctiveness of the Y-chromosome haplotype distribution of the Beta-Israel from conventional Jewish populations and their relatively greater similarity in haplotype profile to non-Jewish Ethiopians are consistent with the view that the Beta Israel people descended from ancient inhabitants of Ethiopia and not the Levant." ^{[68] [69]} This study confirmed the findings of a 1991 study by Zoossmann-Disken et al.. ^[70] A 2000 study by Hammer et al. of Y-chromosome biallelic haplotypes of Jewish and non-Jewish groups suggested that "paternal gene pools of Jewish communities from Europe, North Africa, and the Middle East descended from a common Middle Eastern ancestral population," with the exception of the Beta Israel, who were "affiliated more closely with non-Beta Israel (non-Falasha) Ethiopians and other East Africans." ^[71] A 2004 study by Shen et al reached similar conclusions, that the Beta Israel were likely descended from local Ethiopian populations. ^[72]

A 2001 study by the Department of Biological Sciences at Stanford University found a possible genetic similarity between 11 Ethiopian Falashas and 4 Yemenite Jews who took part in the testing. The differentiation statistic and genetic distances for the 11 Ethiopian Falashas and 4 Yemenite Jews tested were quite low, among the smallest of comparisons involving either of these populations. The 4 Yemenite Jews from this study may be descendants of reverse migrants of African origin who crossed Ethiopia to Yemen. The study result suggests gene flow between Ethiopia and Yemen as a possible explanation for the closeness. The study also suggests that the gene flow between Ethiopian and Yemenite Jewish populations may not have been direct, but instead could have been between Jewish and non-Jewish populations of both regions. ^[73]

A 2002 study of Mitochondrial DNA (which is passed through only maternal lineage to both men and women) by Thomas et al. showed that the most common mtDNA type found among the Ethiopian Falasha sample was present only in Somalia. This further supported the view that all Ethiopian Beta-Israel (Falashas) were of local or Ethiopian origin. ^[74]

A 2009 study of Autosomal DNA (which is inherited from both parents) by Tishkoff et al. observed that the Beta Israel were predominantly of the Cushitic genetic cluster, typically found in populations from East Africa. Furthermore, the Beta Israel had elevated levels of the European genetic cluster compared to the other examined Ethiopian and East African populations in the Global Structure Run. ^[75]

A 2010 study by Behar et al. on the Genome-wide structure of Jews observed that the Beta Israel had similar levels of the Middle Eastern genetic clusters as the Semitic-speaking Tigreans and Amharas. Indeed, compared to the Cushitic-speaking Oromos, who are the largest ethnic group in Ethiopia, the Beta Israel had higher levels of Middle Eastern admixture. ^[76]

Bibliography