| This is the
talk page for discussing improvements to the
749 Galilee earthquake article. This is not a forum for general discussion of the article's subject. |
Article policies
|
| Find sources: Google ( books · news · scholar · free images · WP refs) · FENS · JSTOR · TWL |
 | This article is rated Start-class on Wikipedia's
content assessment scale. It is of interest to the following WikiProjects: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
((No Binooyaki | Date = 18:42, 3 May 2009 (UTC) | type = Land of Israel - History; Archeology | Likelihood = A))
- What is that? 76.66.197.30 ( talk) 03:38, 1 October 2009 (UTC)
I am unaware to what extent the two articles should be marged together.-- Coin945 ( talk) 17:42, 25 September 2009 (UTC)
Ra'ash Shvi'it (earthquake) → The Seventh Earthquake — The name "Ra'ash Shvi'it" is a romanization of the Hebrew name and is not used anywhere, the proper translation used by the Israeli Antiquities Authority is "The Seventh Earthquake" [1] -- 84.229.192.43 ( talk) 15:18, 30 September 2009 (UTC)
- I have moved it as it does not seem controversial. The article refers to the subject as "The Seventh Earthquake". Pahari Sahib 15:33, 7 October 2009 (UTC)
- The better solution would be a redirect to 749 Golan Earthquake because this title gives a date and place descriptor and is therefore more useful. Rembrandt Peale ( talk) 13:59, 25 July 2010 (UTC)
Previous information that was on the article (but was translated... badly) is here if it is needed.-- Coin945 ( talk) 15:51, 30 September 2009 (UTC)
במקורת שונים נזכר רעידת אדמה שפגעה קשות בארץ ישראל וארצות קרובות. במקורות יהודיים הוא נקרא, "רעש שביעית". פירוש הביטוי הוא, רעידת האדמה שקרתה בשנה השביעית, הוא שנת השמיטה. צום שנקבע בקהילות היהודיות עקב הפגיעה הקשה של הרעש נזכר בפיוט "קידוש ירחים" שחיבר הפייטן הארץ ישראלי, רבי פנחס, שחי לא יאוחר מראשית המאה התשיעית לספירה. הוא מזכיר שם צום בעשרים ושלשה בשבט ביום שאירעה הרעש. בפיוט אחר שנקרא "יוצר רעש שביעי" מוזכר גם התאריך ה23 בשבט, מתואר שם פגיעה קשה בטבריה, השפלה ועמק השרון וכן נרמז על פגיעה בירושלים. מתוכן הקרובה ניתן ללמוד שהרעש הקיף את רוב הארץ וגרם להרס נורא ואבידות קשות בנפש וברכוש. מ' מרגליות הסיק מהמקורות שהבאנו לעיל שיש לחפש את תאריכו של הרעש בשנת שמיטה בין ראשית הכיבוש הערבי לתחילת המאה התשיעית. מאוחר יותר פרסם מרגליות תעודה חדשה מן הגניזה שמתאר אותה רעש של כג' שבט ותוצאותיו ההרסניות. יש שם נתון נוסף, שהרעש אירעה בשנת בזע"ם לחורבן, כלומר 679 שנים לאחר חורבן הבית השני, שיוצא בשנת 748 לספירה. במקורות מוסלמים ונוצריים מתואר רעידת אדמה קשה שאירעה בין השנים 749-746 לספירה. הכרוניקן הביזאנטי, תאופנס שחי בראשית המאה התשיעית, מתאר שביום 18 בינואר, בשנת 6238 לבריאה, שנת שלטונו השישית של הקיסר קונסטנטינוס החמישי ושנת שלטונו השלישית של הח'ליף מרואן השני, אירעה רעידת אדמה קשה בפלסטינה, באזור הירדן ובכל סוריה. הוא מתאר שהרעש אירע בשעה הרביעית, שהוא בסביבות עשר בבוקר ושרבבות רבות של אנשים מתו וכן נהרסו כנסיות ומנזרים בעיקר באזור מדבר יהודה. התאריך שהוא מזכיר יוצא בשנת 747 לספירה, אבל ייתכן שהוא טעה והתכוון ל 748 לספירה. ג'מאל א-דין אלמקדסי (שמת בשנת 1364) בספרו "מתיר אל-ג'ראם אלא זיארת אל-קודס וא-שאם" מתאר את קורות המסגד הגדול בירושלים וכותב שם "בזמן רעידת האדמה של שנת 130 נהרסו הצדדים המזרחי והמערבי של המסגד". פרטים חשובים ניתן ללמוד על הרעש מתיאורו של אבו-אל-מחאסין אבן טערברדי (שמת בשנת 1469) בספרו "א-נג'ום א-זאהרה". הוא תיאר את האירועים של שנת 130 להג'רה ובהמשך דבריו כתב: "ובה היו רעידות חזקות בא-שאם ונחרבה ירושלים ונהרגו אנשים ונספו בין ההרוגים, צאצאי שדאד בן אוס, ויצאו תושבי א-שאם אל מחוץ לעיר ושהו במצב זה ארבעים יום, ויש אומרים שזה היה בשנת 131". ניתן לזהות את רעש שביעית עם הרעש שהיה לפי עדות המקורות הערביים בשנת 130 להג'רה שהוא בין 11.9.747 ל 30.8.748 וחדש שבט שבה הייתה ב748 שהייתה שנת שמיטה. סוורוס אל-מוקפה, בספר תולדות הפטריארכים הקופטיים של אלכסנדריה, מספר על רעידת אדמה שפגעה בכל המזרח. התאריך שהוא נותן הוא 21 לחודש טובה שראשיתו ב27 בדצמבר, מרצף התיאורים ניתן ללמוד שמדובר בשנת 748. רעידת האדמה נזכרת גם בכרוניקות סוריות. דיונסיוס מתל מחרה (שיח במחצית הראשונה של המאה התשיעית), מתאר את רעידת האדמה הקשה שהייתה במערב, מבלי להזכיר במפורש את ארץ ישראל. הדברים אירעו בשנת 1059 למניין הסלווקי, כלומר בין אוקטובר 747 לספטמבר 748. מיכאל הסורי (סוף המאה ה12) מספר בפירוט על רעש גדול שפגע בכל הארץ והחריב את יישוביה, ובמיוחד הרס את טבריה ובה שלושים בתי כנסיות של היהודים. במאה ה11 הרעש מוזכר בכרוניקה של אליה מנציבין. הוא מביא שם תאריך כפול שנת 1059 למניין הסלווקי שהיא שנת 131 להג'רה. זאת אומרת ששנת 1059 נופלת בשנת 749. מ' מרגליות עומד על כך שהרעש אירעה בשנת 749 ולא 748 מכך שהפיוטים השונים קבעו את התאריך בכג' שבט ותאופנס הזכיר את ה18 בינואר. שני התאריכים האלה נופלים באותה יום אך ורק בשנת 749 לספירה בעוד שבשנת 747 ו748 הם רחוקים אחד מהשני. התאמת תאריכים זו בין שני מקורות כה רחוקים זו מזו בלשונם ואופיים היא הוכחה חותכת לכך שהרעש אירעה בשנת 749 לספירה. כמו כן הבאנו לעיל את דבריו של אבו-אל-מחאסין אבן טערברדי ודבריו של אליה מנציבין שכתבו שזה היה בשנת 131 להג'רה. י' צפריר וג' פרסטר הביאו הוכחה ארכיאולוגית המחזקת את דעתו של מרגליות שהרעש אירעה ב18 לינואר שנת 749 לספירה. בחפירות בבית שאן נחשפו שרידים ברורים של רעידת אדמה, שפגעה בעיר בצורה קשה ביותר. בין היתר נחשף רחוב חנויות מן התקופה הביזאנטית והערבית הקדומה, שנהרס ברעש וקירותיו נפלו במפולת. מתחת לנדבכי הקירות שבמפולת נחתמו ממצאים רבים ביניהם מטבעות שהמאוחר בהם הוא משנת 131 להג'רה. זה נותן teminus post quem למפולות ומוכיח שלא יתכן שהרעידה הייתה מוקדמת לסוף אוגוסט 748 לספירה. נראה שהמטבע, שניכרים בו סימני הטביעה הטרייה שלא התעממה משימוש ממושך, הגיע לידי בעל החנות שבועות או אף ימים ספורים לפני 18 בינואר 749, עת נקבר במפולת החנות יחד עם חפציו. מסקנה זו מצריך עיון מחדש במקורות שלמדנו מהם על שנת 748 וגם על חישוב שנות השמיטה שיוצא שנה מוקדם יותר. עדויות ארכיאולוגיות להרס של הרעידה התגלו בחפירות בירושלים, באתרים לאורך בקעת הירדן ובהם חורבת מפג'ר ליד יריחו, פחל שממזרח לירדן, כפר נחום ובית שאן. מעדויות היסטוריות שונות ניתן ללמוד על פגיעה קשה בהרבה אתרים בישראל וירדן, (של היום), ביניהם טבריה, השפלה, השרון וירושלים, שהזכרנו לעיל.
מרגליות מ', לקביעת זמנו של רעש שביעית, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ח', תש"א, עמ' 362-357. מרגליות מי, תעודה חדשה על צום הרעש, תרביץ כט', תש"ך, עמ' 344-339.
|
- The following discussion is an archived discussion of the proposal. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on the talk page. No further edits should be made to this section.
The result of the proposal was moved. -- BDD ( talk) 21:58, 22 July 2013 (UTC)
The Seventh Earthquake → 749 Galilee earthquake – A google book search revealed that only one source uses the name "Seventh Earthquake" [2] whereas there far more hits for a date oriented name (749 earthquake, 749 Galilee earthquake or Galilee earthquake of 749) [3]. Labattblueboy ( talk) 21:06, 14 July 2013 (UTC)
- Support - current title fails WP:CRITERIA for recognisability. In ictu oculi ( talk) 01:31, 17 July 2013 (UTC)
- The above discussion is preserved as an archive of the proposal. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on this talk page. No further edits should be made to this section.
You mean Israel, don’t you? 47.212.86.48 ( talk) 08:04, 10 July 2023 (UTC)
- Start-Class Israel-related articles
- Mid-importance Israel-related articles
- WikiProject Israel articles
- Start-Class WikiProject Earthquakes articles
- High-importance WikiProject Earthquakes articles
- WikiProject Earthquakes articles
- Start-Class Middle Ages articles
- Low-importance Middle Ages articles
- Start-Class history articles
- All WikiProject Middle Ages pages
- Start-Class Disaster management articles
- Low-importance Disaster management articles
- Start-Class Geology articles
- Low-importance Geology articles
- Low-importance Start-Class Geology articles
- WikiProject Geology articles
- Start-Class CE articles
- Low-importance CE articles
- WikiProject Civil engineering articles
- Start-Class Jewish history-related articles
- Low-importance Jewish history-related articles
- WikiProject Jewish history articles
| This is the
talk page for discussing improvements to the
749 Galilee earthquake article. This is not a forum for general discussion of the article's subject. |
Article policies
|
| Find sources: Google ( books · news · scholar · free images · WP refs) · FENS · JSTOR · TWL |
|
| This article is rated Start-class on Wikipedia's
content assessment scale. It is of interest to the following WikiProjects: | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
((No Binooyaki | Date = 18:42, 3 May 2009 (UTC) | type = Land of Israel - History; Archeology | Likelihood = A))
- What is that? 76.66.197.30 ( talk) 03:38, 1 October 2009 (UTC)
I am unaware to what extent the two articles should be marged together.-- Coin945 ( talk) 17:42, 25 September 2009 (UTC)
Ra'ash Shvi'it (earthquake) → The Seventh Earthquake — The name "Ra'ash Shvi'it" is a romanization of the Hebrew name and is not used anywhere, the proper translation used by the Israeli Antiquities Authority is "The Seventh Earthquake" [1] -- 84.229.192.43 ( talk) 15:18, 30 September 2009 (UTC)
- I have moved it as it does not seem controversial. The article refers to the subject as "The Seventh Earthquake". Pahari Sahib 15:33, 7 October 2009 (UTC)
- The better solution would be a redirect to 749 Golan Earthquake because this title gives a date and place descriptor and is therefore more useful. Rembrandt Peale ( talk) 13:59, 25 July 2010 (UTC)
Previous information that was on the article (but was translated... badly) is here if it is needed.-- Coin945 ( talk) 15:51, 30 September 2009 (UTC)
במקורת שונים נזכר רעידת אדמה שפגעה קשות בארץ ישראל וארצות קרובות. במקורות יהודיים הוא נקרא, "רעש שביעית". פירוש הביטוי הוא, רעידת האדמה שקרתה בשנה השביעית, הוא שנת השמיטה. צום שנקבע בקהילות היהודיות עקב הפגיעה הקשה של הרעש נזכר בפיוט "קידוש ירחים" שחיבר הפייטן הארץ ישראלי, רבי פנחס, שחי לא יאוחר מראשית המאה התשיעית לספירה. הוא מזכיר שם צום בעשרים ושלשה בשבט ביום שאירעה הרעש. בפיוט אחר שנקרא "יוצר רעש שביעי" מוזכר גם התאריך ה23 בשבט, מתואר שם פגיעה קשה בטבריה, השפלה ועמק השרון וכן נרמז על פגיעה בירושלים. מתוכן הקרובה ניתן ללמוד שהרעש הקיף את רוב הארץ וגרם להרס נורא ואבידות קשות בנפש וברכוש. מ' מרגליות הסיק מהמקורות שהבאנו לעיל שיש לחפש את תאריכו של הרעש בשנת שמיטה בין ראשית הכיבוש הערבי לתחילת המאה התשיעית. מאוחר יותר פרסם מרגליות תעודה חדשה מן הגניזה שמתאר אותה רעש של כג' שבט ותוצאותיו ההרסניות. יש שם נתון נוסף, שהרעש אירעה בשנת בזע"ם לחורבן, כלומר 679 שנים לאחר חורבן הבית השני, שיוצא בשנת 748 לספירה. במקורות מוסלמים ונוצריים מתואר רעידת אדמה קשה שאירעה בין השנים 749-746 לספירה. הכרוניקן הביזאנטי, תאופנס שחי בראשית המאה התשיעית, מתאר שביום 18 בינואר, בשנת 6238 לבריאה, שנת שלטונו השישית של הקיסר קונסטנטינוס החמישי ושנת שלטונו השלישית של הח'ליף מרואן השני, אירעה רעידת אדמה קשה בפלסטינה, באזור הירדן ובכל סוריה. הוא מתאר שהרעש אירע בשעה הרביעית, שהוא בסביבות עשר בבוקר ושרבבות רבות של אנשים מתו וכן נהרסו כנסיות ומנזרים בעיקר באזור מדבר יהודה. התאריך שהוא מזכיר יוצא בשנת 747 לספירה, אבל ייתכן שהוא טעה והתכוון ל 748 לספירה. ג'מאל א-דין אלמקדסי (שמת בשנת 1364) בספרו "מתיר אל-ג'ראם אלא זיארת אל-קודס וא-שאם" מתאר את קורות המסגד הגדול בירושלים וכותב שם "בזמן רעידת האדמה של שנת 130 נהרסו הצדדים המזרחי והמערבי של המסגד". פרטים חשובים ניתן ללמוד על הרעש מתיאורו של אבו-אל-מחאסין אבן טערברדי (שמת בשנת 1469) בספרו "א-נג'ום א-זאהרה". הוא תיאר את האירועים של שנת 130 להג'רה ובהמשך דבריו כתב: "ובה היו רעידות חזקות בא-שאם ונחרבה ירושלים ונהרגו אנשים ונספו בין ההרוגים, צאצאי שדאד בן אוס, ויצאו תושבי א-שאם אל מחוץ לעיר ושהו במצב זה ארבעים יום, ויש אומרים שזה היה בשנת 131". ניתן לזהות את רעש שביעית עם הרעש שהיה לפי עדות המקורות הערביים בשנת 130 להג'רה שהוא בין 11.9.747 ל 30.8.748 וחדש שבט שבה הייתה ב748 שהייתה שנת שמיטה. סוורוס אל-מוקפה, בספר תולדות הפטריארכים הקופטיים של אלכסנדריה, מספר על רעידת אדמה שפגעה בכל המזרח. התאריך שהוא נותן הוא 21 לחודש טובה שראשיתו ב27 בדצמבר, מרצף התיאורים ניתן ללמוד שמדובר בשנת 748. רעידת האדמה נזכרת גם בכרוניקות סוריות. דיונסיוס מתל מחרה (שיח במחצית הראשונה של המאה התשיעית), מתאר את רעידת האדמה הקשה שהייתה במערב, מבלי להזכיר במפורש את ארץ ישראל. הדברים אירעו בשנת 1059 למניין הסלווקי, כלומר בין אוקטובר 747 לספטמבר 748. מיכאל הסורי (סוף המאה ה12) מספר בפירוט על רעש גדול שפגע בכל הארץ והחריב את יישוביה, ובמיוחד הרס את טבריה ובה שלושים בתי כנסיות של היהודים. במאה ה11 הרעש מוזכר בכרוניקה של אליה מנציבין. הוא מביא שם תאריך כפול שנת 1059 למניין הסלווקי שהיא שנת 131 להג'רה. זאת אומרת ששנת 1059 נופלת בשנת 749. מ' מרגליות עומד על כך שהרעש אירעה בשנת 749 ולא 748 מכך שהפיוטים השונים קבעו את התאריך בכג' שבט ותאופנס הזכיר את ה18 בינואר. שני התאריכים האלה נופלים באותה יום אך ורק בשנת 749 לספירה בעוד שבשנת 747 ו748 הם רחוקים אחד מהשני. התאמת תאריכים זו בין שני מקורות כה רחוקים זו מזו בלשונם ואופיים היא הוכחה חותכת לכך שהרעש אירעה בשנת 749 לספירה. כמו כן הבאנו לעיל את דבריו של אבו-אל-מחאסין אבן טערברדי ודבריו של אליה מנציבין שכתבו שזה היה בשנת 131 להג'רה. י' צפריר וג' פרסטר הביאו הוכחה ארכיאולוגית המחזקת את דעתו של מרגליות שהרעש אירעה ב18 לינואר שנת 749 לספירה. בחפירות בבית שאן נחשפו שרידים ברורים של רעידת אדמה, שפגעה בעיר בצורה קשה ביותר. בין היתר נחשף רחוב חנויות מן התקופה הביזאנטית והערבית הקדומה, שנהרס ברעש וקירותיו נפלו במפולת. מתחת לנדבכי הקירות שבמפולת נחתמו ממצאים רבים ביניהם מטבעות שהמאוחר בהם הוא משנת 131 להג'רה. זה נותן teminus post quem למפולות ומוכיח שלא יתכן שהרעידה הייתה מוקדמת לסוף אוגוסט 748 לספירה. נראה שהמטבע, שניכרים בו סימני הטביעה הטרייה שלא התעממה משימוש ממושך, הגיע לידי בעל החנות שבועות או אף ימים ספורים לפני 18 בינואר 749, עת נקבר במפולת החנות יחד עם חפציו. מסקנה זו מצריך עיון מחדש במקורות שלמדנו מהם על שנת 748 וגם על חישוב שנות השמיטה שיוצא שנה מוקדם יותר. עדויות ארכיאולוגיות להרס של הרעידה התגלו בחפירות בירושלים, באתרים לאורך בקעת הירדן ובהם חורבת מפג'ר ליד יריחו, פחל שממזרח לירדן, כפר נחום ובית שאן. מעדויות היסטוריות שונות ניתן ללמוד על פגיעה קשה בהרבה אתרים בישראל וירדן, (של היום), ביניהם טבריה, השפלה, השרון וירושלים, שהזכרנו לעיל.
מרגליות מ', לקביעת זמנו של רעש שביעית, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ח', תש"א, עמ' 362-357. מרגליות מי, תעודה חדשה על צום הרעש, תרביץ כט', תש"ך, עמ' 344-339.
|
- The following discussion is an archived discussion of the proposal. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on the talk page. No further edits should be made to this section.
The result of the proposal was moved. -- BDD ( talk) 21:58, 22 July 2013 (UTC)
The Seventh Earthquake → 749 Galilee earthquake – A google book search revealed that only one source uses the name "Seventh Earthquake" [2] whereas there far more hits for a date oriented name (749 earthquake, 749 Galilee earthquake or Galilee earthquake of 749) [3]. Labattblueboy ( talk) 21:06, 14 July 2013 (UTC)
- Support - current title fails WP:CRITERIA for recognisability. In ictu oculi ( talk) 01:31, 17 July 2013 (UTC)
- The above discussion is preserved as an archive of the proposal. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on this talk page. No further edits should be made to this section.
You mean Israel, don’t you? 47.212.86.48 ( talk) 08:04, 10 July 2023 (UTC)
- Start-Class Israel-related articles
- Mid-importance Israel-related articles
- WikiProject Israel articles
- Start-Class WikiProject Earthquakes articles
- High-importance WikiProject Earthquakes articles
- WikiProject Earthquakes articles
- Start-Class Middle Ages articles
- Low-importance Middle Ages articles
- Start-Class history articles
- All WikiProject Middle Ages pages
- Start-Class Disaster management articles
- Low-importance Disaster management articles
- Start-Class Geology articles
- Low-importance Geology articles
- Low-importance Start-Class Geology articles
- WikiProject Geology articles
- Start-Class CE articles
- Low-importance CE articles
- WikiProject Civil engineering articles
- Start-Class Jewish history-related articles
- Low-importance Jewish history-related articles
- WikiProject Jewish history articles